עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

מי אני...
...ת'אמת לפעמים אני בעצמי לא בטוחה...
אני סתם נערה, חלק יגדירו אותי כבר כמבוגרת... מי יודע...
בת 18,מחייכת לכולם, או לפחות משתדלת...
אבל מבפנים... אה... דיי מבולבל...
הרבה מכירים אותי בתור גאון,
יש כאלה שאפילו מקנאים בי...
אני שמחה במה שיש לי אבל...
אני לא מה שאנשים חושבים שאני...
ממש לא...
אני לא סתם עוד אחת,
אני אחת ששרדה ותמשיך לשרוד!
עד המוות.
מוות שאבחר או שיבוא מעצמו.
חברים
שאריות של החייםתיאוsee from the heartme-***בין הצלליםMeshi
נושאים
שירים מהם שאבתי כח...

4 פברואר

07/02/2016 15:30
hopeless
הווה, שוויץ, יומן
שבוע מבאס אחו שרמוטה... 
יום שלישי שעבר הודיעו לי שאמא שלי השתחררה מהכלא ... זכאית.... היה להם חוסר בעובדות נגדה... כטילו שאני לא עובדה מספיק חזקה... עובדה שחיה, סליחה, שורדת כבר 18שנים ...
לא משנה... זה עיצבן אותי מוות אבל...לא נורא... אני אתן לשכל שלי לקחת פיקוד... היאנלא יכולה ... בעיקרון... להיכנס לשוויץ... בעיקרון... אבל... אם היא באמת רוצה... היא יכולה להחכנס דרך הtgv  ... טני יודעת את זה ו... היא זו שלימדה אותי את השיטה ... אז... יש סיכוי שהיא תכנס ואף אחד לא ישים לב.... ואניניודעת שהיא מספיק מטומטמת ... או חכמה כדי לעשות את זה...
קיצר, זה רק תחילת השבוע....
ביום שבת בבוקר הלכתי לקורס איגרוף... אחותי רשמה אותי ו... אני שיא הלא סבבה עם זה... זה מעצבן אותי יותר מכל דבר אחר...
שבת בירב הלכתי להצגה ו...  אבא שלי היה שם... 
איזה יופי..... בידיוק מה שהיה חסר לי... 
ביום שני הייתי כמעט שעה ברווחה... אלוקים יודע עד כמה לא היה בא לי על זה... נו... זה היה מועיל אבל לא כיף בכל זאת... 
יום שלישי הייתי אמורה ללכת למקהלה ו... ביטלתי... אחותי לא הייתה סופר מבסוטה מהרעיון... אבל נו.... 
ו... יום רביעי סוף סוף הפסיכולוגית... הגעתי בחרא מצב אבל היה בסדר... פגישה הבאה יום שני הבא... יהיה בסדר
....ו... היות וחתכתי..... היא בקשה להתקשר כשמשהו לא בסדר... אני מכירה טוב מידי את הבקשה הזו... זה יעזור באמת הפעם? אני כבר לא ממש מאמינה...למרות שאני יודעת שאנח צריכה להאמין... לא משנה...שוב המלחמה המעצבנת בין ההיגיון לרגשות... כרגיל...
נראה ליחוץ מזה שעליתי על הבעיה העיקרית שלי.... אני תמיד בשליטה.... אני לא יודעת מי אני כי... אני תמיד מנסה לרצות אחרים... אז... אני המראה של האחרים ו... אין לי מושג מי אני באמת...
די חרא מצב.... אני יודעת שאני לא היחידה במצב הזה אבל זה מבאס בכל זאת...
אה! וכמעט שכחתי את האפיזודה ההזויה שח הבוקר.... קיבלתי מחזור... והיות ואני מקבלת את הדבר הדפוק הזה אחת לכמה חודשים אז... זה לא היה צפוי... ו... כשקמתי מהמיטה קלטתי את הכתם האדום במקום בו ישבתי..... נו... לפחות הייתי בבית אבל זה היה הזוי לבוא לאחותי... ”היי... תקשיבי המחזור שלי לא סדיר והיום... קיצר יש לך כביסה נוספת לעשות כי יש כתם אדום על הסדין שלי...” .
אחותי הייתה עם זה סבבה אבל זה מביך בכל זאת... נו... זה עוד יעבור... מקסימום בעוד שבוע... 
החורף כאן חזר... שוב יורד שלג... לפחות אצלנו... ככה זה לגור בהרים... אתמול זה היה הזוי... כשעליתי לאוטובוס בתחנה לייד הבית הייתי קפואה כי היתה ממש סופת לגים מלחיצה מסביב... כשירדתי לרכבת זה כבר היה אזור בו השלג ירד בצורה סבירה ולא היה רוח וכשהגעתי לפסיכולוגית, 1000 מטר נמוך יותר מהבית של אחותי... אפילו לא היה זכר לשלג... הייתי לבושהנעם מיליון שכבות ושם מזג האויר היה סבבה... מזג אויר הזוי....
Tehila
07/02/2016 15:49
תהיתי ביני לבין עצמי מה קורה אתך. אני שמח שיצא לי להיתקל בפוסט ולקרוא מה עובר עלייך.



אני מקווה שתמצאי את העצמך הזה שאת מדברת עליו, אני מזדהה עם זה לחלוטין ואני כפול בגיל שלך, נראה לי שרק היום אני לומד להגיד לא ושזה לא סוף העולם.
hopeless
07/02/2016 16:22
שמחה לדעת שמישהו תהה מה קורה איתי ו... מקווה שאלמד להיות מי שאני באמת כמה שיותר מהר;)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ליצירת קשר או למעקב
•  mirav1226@gmailcom
•  אינסטגרם - mirav1226
פעם והיום.....

פעם הייתי מאושרת.....פעם.....
פעם הייתי ילדה רגילה, כמו כולם.....פעם...
עכשיו מה אני?
סתם אחת שמציגה שהכל בסדר...
סתם אחת שהייתה ואיננה עוד...

(התמונה היא שלי, בתקופה בה גרתי עם אבי...לפני הכל...)