בלילה גשום... ישבתי במרפסת שלא דלי ותהיתי מה יהיה גורלי...
השמש זורחת
והטיפות נופלות.
השמש משמחת
והטיפות מעציבות...
סביבי הכל זורח,
אך בלב הכל כואב.
מישהו על השכם טופח
ומשהו ביפנים צורב...
בלילות הטיפות
באיטיות מרדימות.
ורוב בני האדם
אינם יוצאים לרחובות.
רק אני יוצאת
להביט בנפילתן,
ולהגיד את האמת
אני נופלת יחד איתן...
ליבי כמו השמיים
שחור וקודר
ואלפי טיפות המים
מתחננות שאתעורר.
השמיים בוכים
וליבי יחד איתם.
אני שומעת את הצלילים
ונעלמת בתוכם...
;){kind=link}