לראות פנים חולפות
ולשקוע בזכרונות.
לדעת שהכל נעלם
ושקע עם חלקיקי הזמן.
לצעוד ברחוב מוכר
ולהרגיש זר ומנוכר.
לדעת שמקומי לא כאן,
שנעלמתי בין חלקיקי הזמן.
החור השחור הולך ומתפשט
וליבי עדיין ממשיך להתלבט.
האם מוטב להצטרף
ללב שנדם?
או אולי מוטב להסחף
עם חלקיקי הזמן?
;){kind=link}