אם את חיה בשביל אנשים,
זכרי שבסוף הם יעלמו.
אם את חיה בשביל ילדים,
זכרי שהם יגדלו וישכחו.
אם את חיה בשביל רגשות,
סופך להטבע בים של דמעות.
אם את חיה בשביל ציפיות,
סופך לזכור רק את האכזבות.
אבל... אסור לך לוותר על הכל,
אסור לך לגרום ללבך לחדול...
הם יגידו שלא רצית להתמודד,
שסרבת להתעודד...
הרי הם לא ראו
את כל הנפילות.
הם לא חיו
בגוף מלא חבלות.
אך הם לא יהססו לשפוט,
לא יהססו לרצות עלייך לשלוט.
כי... הם חיים
וסביבם אנשים וילדים.
הם נהנים מרגשות וציפיות,
הם מצליחים על הקשיים להתעלות...
לכן להם... רק להם יש סיבה לחיות...
;){kind=link}