המתכונת בתנ"ך הרסה לי...

כן.....

למדתי.....חרשתי.....אני יודעת שיש רבע מהחומר שלא הספקתי....אבל באמת שרציתי....

השאלות היו קשות... ו....לא הייתי ממש במיטבי...

נלחצתי,כעסתי על עצמי ו.... שוב... באמצע המתכונת ישבתי ו...שרטתי את עצמי עד זוב דם...

אף אחד לא שם לב... המורה הייתה שקועה בלחפש מי מעתיקה וחברות שלי היו שקועות במבחן או בהעתקה...

רק אחרי שהגשתי את המתכונת כשהייתי בכיור כדי לשטוף את הדם ילדה אחת מכיתה אחרת שמה לב...

אמרתי לה שנפלתי...אני לא יודעת עד כמה היא האמינה לי אבל........אין לי כוח להמציא בלי סוף תירוצים לזה...

...חבל....הצלחתי להחזיק מעמד די הרבה זמן....

נכון, ידעתי שאני אמשיך מתישהו אבל... למה ככה...

אולי הייתי יכולה למנוע את זה...?

אולי יכולתי להשתדל יותר לשלוט בעצמי....? .....

לא ניראה לי.... אם לא זה הייתי כועסת, הייתי אולי בוכה.... ו.... אני חייבת להשאר חזקה....לפחות מול חברות שלי...אם הן תיראנה שאני חלשה אני ההפך לטרף....

בנתים אני הטרף של עצמי....

מה יותר טוב...?

לדעתי זה לא זה ולא זה אבל..... אני חייבת לבחור בין שניהם...

המתכונת הבאה היא ביום חמישי הזה... זו מתכונת במוזיקה (תאוריה). תכל'ס זה קל לי.....בערך... אני מקווה שיהיה יותר טוב....