כמו לכל אדם בעולם...גם לי יש חלומות....מהם.....אולי הם יראו קצת מוזרים אבל....אני כנה עם עצמי....
- להיות בת 18, או מה שזה לא יהיה, העיקר להיות עצמאית....ולא לגור יותר עם אמא שלי....
- להרגיש טוב עם עצמי, ולהפסיק לשרוט את עצמי עד זוב דם...
- ....שיהיה לי מישהו שיוכל לתמוך בי.... שסוף-סוף ארגיש שלמישהו אכפת....שמישהו באמת אוהב אותי, לא משנה עד כמה מסובך העבר שלי....
- שאעז להראות לכולם מי אני באמת....ו....שיבינו אותי...
- שאוכל לעשות משהו עם מה שעבר עלי... הרי מה שווה כל הסבל הזה עם לא אוכל לעזור לאחרים....
- ....לגמור להקליד את הספר שאני כותבת....( פשוט אין לי עצבים להקליד ו....זה חייב שיפוץ....)...
- להפסיק להיות בילתי ניראת.... שיראו שאני קיימת, שיש לי כשרונות..... אני יודעת אולי זה לא משהו.... סך הכל אני מלחינה פעם בחודש משהו.... סך הכל אני אוהבת לשיר ואני לא מזייפת..... זה לא אומר שיש לי סיכוי.... לא, אני לא אהיה באך או בטהובן....גם אם אני מציירת מצויין.....אני לא יהיה פעם ציירת מפורסמת.... גם אם כשהייתי קטנה רכבתי די טוב..... אני לא אהיה אלופה..... אני סתם ילדה.... גם אם ארצה לא אוכל יום אחד להיות מישהי כמו דמי לובאטו או כל האחרים.... להם יש גם מזל וגם כישרון...... כניראה שלי יש רק את הכישרון.....
ו.....אחרון חביב......
- שאני אוכל להגיד עם ראש מורם " כן, אבא שלי התעלל בי, הופרדתי מסבתי בכוח, אמא שלי הרביצה לי וחתכה אותי, הייתי שורטת את עצמי עד זוב דם, הייתי מתעוררת בלילות בצרחות, לא אכלתי במשך ימים לא כי לא רציתי אלה שרציתי ולא יכולתי...אבל....הינה, אני כאן בריאה בגופי ובנפשי.... כמו כולם, ואולי אפילו יותר...."....
אז....יש תקווה לשינוי? יש תיקווה לעתיד טוב יותר?
;){kind=link}