עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

מי אני...
...ת'אמת לפעמים אני בעצמי לא בטוחה...
אני סתם נערה, חלק יגדירו אותי כבר כמבוגרת... מי יודע...
בת 18,מחייכת לכולם, או לפחות משתדלת...
אבל מבפנים... אה... דיי מבולבל...
הרבה מכירים אותי בתור גאון,
יש כאלה שאפילו מקנאים בי...
אני שמחה במה שיש לי אבל...
אני לא מה שאנשים חושבים שאני...
ממש לא...
אני לא סתם עוד אחת,
אני אחת ששרדה ותמשיך לשרוד!
עד המוות.
מוות שאבחר או שיבוא מעצמו.
חברים
שאריות של החייםתיאוsee from the heartme-***בין הצלליםMeshi
נושאים
שירים מהם שאבתי כח...

....כשאמא שלי לא שולטת בעצמה...

09/04/2014 20:50
hopeless
אמא שלי, המורה שלי, השריטות והחתכים...

כשנכנסתי לתיכון המצב החמיר...

אמא שלי הייתה מתעצבנת ורבה בלי סוף עם בעלה...

בו היא לא פגעה....הוא גבר אחרי הכל...

על אחים שלי היה מי שיגן.... היה להם את אבא שלהם...

אבל אני....הייתי כמעט זרה בבית... עלי....עלי לא היה מי שיגן....

אמא שלי הייתה מתעצבנת על בעלה ואחר כך.... כל צעד או מילה שלי שלא הייתה במקום עלתה לי יקר...

בהתחלה היא "הענישה" אותי בכך שלא אוכל איתם ארוחת ערב....

אחר כך היא התחילה לאסור עלי לאכול במשך יום שלם... לא היה טעם להתווכח או להתחכם...זה רק היה מחמיר את המצב...

אחרי כמה חודשים גם זה כבר לא סיפק אותה יותר... היא הייתה מתווכחת עם בעלה ואז באה לחדר שלי ו...דוחפת אותי ומפיה אותי מהכיסא עליו ישבתי, סותרת לי או סתם ככה מרביצה....

כך יצא שמספר פעמים הגעתי לבית הספר עם חתכים בידיים.... אז עדיין לא הייתי עושה את זה לעצמי...

באחת הפעמים היא ביקשה ממני לחתוך לה גזרים לסלט.... הייתי רגילה להיות ה"משרתת" אז...התכוונתי לחתוך את הגזרים, רק שאלתי אותה באיזה צורה היא רוצה שאחתוך אותם...היא סימנה לי עם הידיים "ככה".... אני לא הבנתי למה היא התכוונה ושאלתי אותה איך....

היא התעצבנה עלי והגדימה לי איך לחתוך את הגזרים על גב הידיים שלי....

היא חתכה וחתכה....זה כאב אבל....לא אמרתי כלום....כשהיא נירגעה אני נפניתי לחתוך את הסלט.... רק אחרי שגמרתי עם הסלט הלכתי לשטוף את הפצעים.... לא רציתי להסתכן ולעשות את זה לפני כן....

....לפני 5 חודשים היא נפרדה מבעלה, אבל הם רק פרודים לא גרושים אז....הוא עדיין מרגיז אותה ו....אני ממשיכה לקבל חתכים...

בפעמים האחרונות זה היה בפנים.... מורות מבית הספר וחברות שמו לב....אמרתי להן שהחתול שלי שרט אותי.... ניראה לי שבהתחלה הן האמינו...אבל זו כבר הפעם השלישית או הרביעית....לא ניראה לי שהן עדיין מאמינות לי.....

שנה שעברה הצלחתי להחזיק מעמד, כי... שנה שעברה הייתה לי מורה שדאגה לי... הייתי הרבה בבית שלה....איין לה ילדים.... אז....היא אהבה אותי ממש כאילו הייתי הבת שלה....אבל.... משום מה היא לאט לאט ניתקה קשר... למרות שהשתדלתי מאוד לא להפריע לה....אולי היא פשוט התאכזבה בגלל שלא נתתי לאף אחד לעזור לי.....

השנה אין לי אותה.....אני עדיין מאוד אוהבת אותה והיא מסתובבת בבית הספר ממש מתחת לאף שלי אבל.... הבנתי שהיא לא רוצה אז....אני צריכה לשתוק.....  גם אם אין לי יותר כתף להיתמך בה.... גם אם אני לגמרי לבד.....

...אני משדרת לכולם שהכל בסדר... אם אני לא מצליחה לשלוט בעצמי אני פשוט שורטת את עצמי עד זוב דם.....ככה עד שאני מרגישה טוב יותר.... עד הפעם הבאה........



החתכים....כהדגמה ל"איך לחתוך את הגזר"....


The Cheshire Cat
09/04/2014 22:02
אני חושבת שאת צריכה לדבר, לנסות לספר למישהו.
קשה לי לשבת כאן ולקרוא על כמה שרע לך...
אולי תנסי לבקש עזרה?
hopeless
09/04/2014 22:39
זה עוזר לי אם אני מדברת עם מישהו על זה או כותבת....
אבל זה רק ליום או יומיים....
ו....מי כבר יוכל לעזור.....
Meshi
13/04/2014 20:44
זה נורא.
אין לי משהו אחר להגיד..
פעמונית
15/04/2014 12:58
תפני לרשויות! תבקשי לחזור לסבתא שלך! את לא יכולה להישאר במצב הזה!
אני נשבעת לך שאני קוראת את זה ודמעות זולגות לי מהעיניים!
hopeless
19/04/2014 20:54
... סבתא שלי נפטרה שנה שעברה...
אין לי לאן ללכת...
בדויה
10/07/2014 15:40
יש לי חברה שהלכה לפנימייה במכמורת... זו פנימייה מאוד טובה
תבררי עליה אולי תוכלי ללכת אליה שנה הבאה ואני לא חושבת שלוקחים כמעט כסף על זה
אני לא יודעת איך קוראים לפנימייה אבל כל שנה יש בה מחנה של קימאמא את תצליחי למצוא את המיקום שלה.. ואת יכולה להישאר לעבוד שם בחופשים זו פנימיה על החוף על הים יש חדרים מהממים ותוכלי להתחיל מחדש שם שנה הבאה
זו פנימיה ימית כמו חייל הים אבל הפנימייה הזאת הפכה להיות כמו הבית של חברה שלי
תסתכלי מי יודע אולי זה יהיה הפתרון
hopeless
10/07/2014 21:12
אני אנסה לברר ויבקש שיבררו בישבילי.....
תודה! :)
27/07/2014 18:13
עוזר לך לדבר על זה או לכתוב על זה..? אני תמיד פה.
את העלית לי דמעות לעיניים..
ו.. כן, אני רוצה לנסות לעזור קצת.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ליצירת קשר או למעקב
•  mirav1226@gmailcom
•  אינסטגרם - mirav1226
פעם והיום.....

פעם הייתי מאושרת.....פעם.....
פעם הייתי ילדה רגילה, כמו כולם.....פעם...
עכשיו מה אני?
סתם אחת שמציגה שהכל בסדר...
סתם אחת שהייתה ואיננה עוד...

(התמונה היא שלי, בתקופה בה גרתי עם אבי...לפני הכל...)