עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

מי אני...
...ת'אמת לפעמים אני בעצמי לא בטוחה...
אני סתם נערה, חלק יגדירו אותי כבר כמבוגרת... מי יודע...
בת 18,מחייכת לכולם, או לפחות משתדלת...
אבל מבפנים... אה... דיי מבולבל...
הרבה מכירים אותי בתור גאון,
יש כאלה שאפילו מקנאים בי...
אני שמחה במה שיש לי אבל...
אני לא מה שאנשים חושבים שאני...
ממש לא...
אני לא סתם עוד אחת,
אני אחת ששרדה ותמשיך לשרוד!
עד המוות.
מוות שאבחר או שיבוא מעצמו.
חברים
שאריות של החייםתיאוsee from the heartme-***בין הצלליםMeshi
נושאים
שירים מהם שאבתי כח...

על העבר-חלק ב', אצל אבא שלי...

07/04/2014 22:11
hopeless
עבר, אבא שלי

...אז אמרתי שהכל היה טוב?....נכון, השאלה עד מתי...

הכל היה בסדר עד ש.... באחת הפעמים בהם הייתי אצל אבי הוא.....

הלכתי לישון כרגיל....אבל...פתאום היה לי קר...הרגשתי את השמיכה שעלי מתרוממת,ניסיתי לכסות את עצמי אבל...שמעתי את הקול שלו...

הוא אמר לי "ששש... אני אבא שלך, אני אוהב אותך...".

הוא נישכב לידי, לא היה לי נוח אך לא אמרתי דבר...

אף פעם לא היה לי אבא...ו...הייתי צמאה למעט אהבה ויחס.....אבל.....לא לזה......

הייתי בטוחה שכל האבות עושים את זה לילדים שלהם.....

חשבתי שאני זו שלא בסדר....חשבתי שאני אתרגל....

הוא אמר לי שזה סוד בין אבא לבת, הוא ביקש לא לספר.....

לא סיפרתי....

הביקורים אצלו שהיו בהתחלה כה נחמדים הפכו לסיוט....פחדתי מהחושך,פחדתי להיות לבד...

סבתא שלי אמרה לסבא שלי שאני מתנהגת מוזר, אבל הוא אמר שזה בסדר....שהרבה ילדים מפחדים מהחושך, שהרבה יחדים לא אוהבים להיות לבד... .....סבתא שלי נרגעה....

זה המשיך כך במשך כחודשיים ואז הוא התחיל להיכנס אלי בעצמו....ולא סתם להכניס חפצים....

לא יכולתי יותר....אבל....חינכו אותי לא לשאול, חינכו אותי שמבוגר תמיד צודק....אז....שתקתי....

כשהגיעה חופשת הקיץ שמחתי, שמחתי שלא אצטרך לבקר אותו יותר.....עד שנת הלימודים הבאה.....

באותה שנה לאה עבדה בישראל אז.... היא הביאה אותי לכאן...הרגשתי בודדה איתה אבל...שמחתי לא להיות בשויץ, שמחתי לא להיות מחוייבת להגיע אליו...

כשחזרתי לשוויץ העזתי להגיד לסבתא שלי שאני לא רוצה לחזור וללכת אליו בסופי שבוע....העזתי.....

היא אמרה לי שזה לא תלוי בה אלה ברווחה אז...לא אמרתי כלום...

התחלתי כיתה ב"....

ביום שישי נשארתי במיטה, אמרתי לסבתא שלי שאני לא מרגישה טוב....היא האמינה לי.... הצגתי את עצמי חולה במשך כל השבת וים ראישון וביום שני הלכתי לבית הספר כאילו דבר לא קרה...

היות והתכניקה הזו עבדה השתמשתי בה גם בשבוע לאחר מכן וכאן סבתא שלי הבינה שמשהו לא בסדר...

היא ביקשה ממני להתלבש ולקחה אותי לרווחה.

לא הבנתי מה היא רוצה ממני אבל...שתקתי....

שם ,ברווחה היא אמרה שמשהו לא בסדר איתי. הם שאלו אותי למה אני לא רוצה לחזור וסרבתי לענות.

הם לקחו את סבתא שלי לצד ובאותו יום הייתי חייבת ללכת לאבא שלי...


אכתוב את ההמשך בהזדמנות.....סורי, פשוט כתבתי כבר הרבה ליום אחד..... ו......אני כבר לא יכולה להמשיך.....לא היום....אם אמשיך לא אוכל להחזיק את עצמי יותר....מצטערת....



The Cheshire Cat
07/04/2014 22:37
וואו תקשיבי ממש נורא מה שקרה לך, אני אפילו לא יודעת מה לומר...
אני ככ מצטערת שהיית צריכה לעבור את כל זה.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ליצירת קשר או למעקב
•  mirav1226@gmailcom
•  אינסטגרם - mirav1226
פעם והיום.....

פעם הייתי מאושרת.....פעם.....
פעם הייתי ילדה רגילה, כמו כולם.....פעם...
עכשיו מה אני?
סתם אחת שמציגה שהכל בסדר...
סתם אחת שהייתה ואיננה עוד...

(התמונה היא שלי, בתקופה בה גרתי עם אבי...לפני הכל...)