עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

מי אני...
...ת'אמת לפעמים אני בעצמי לא בטוחה...
אני סתם נערה, חלק יגדירו אותי כבר כמבוגרת... מי יודע...
בת 18,מחייכת לכולם, או לפחות משתדלת...
אבל מבפנים... אה... דיי מבולבל...
הרבה מכירים אותי בתור גאון,
יש כאלה שאפילו מקנאים בי...
אני שמחה במה שיש לי אבל...
אני לא מה שאנשים חושבים שאני...
ממש לא...
אני לא סתם עוד אחת,
אני אחת ששרדה ותמשיך לשרוד!
עד המוות.
מוות שאבחר או שיבוא מעצמו.
חברים
שאריות של החייםתיאוsee from the heartme-***בין הצלליםMeshi
נושאים
שירים מהם שאבתי כח...
דירה חדשה וחיים עצמאים
08/04/2016 17:17
hopeless
הווה, שוויץ
היי!
וואו... טוב , נו כרגיל עבר המון זמן... מה התירוץ הפעם חח... עברתי דירה מהבית של אחותי לדירת חדר...
אני בכסאח עם אחותי כבר כמעט חודש... כי ניסתי לעזור לאחיינית הגדולה שלי שעושה שטויות ו... לאחותי כבר לא מנש אכפת והיא ציפתה ש... שגם אני אתעלם ממה שהולך עם אחיינית שלי, בת 15, שעושה קצת שטויות... 
לא התעלמתי, דיברתי עם האחיינית ... היא הפסיקה את הקטע שלה שבא לה לעשן ועוד כמה שטויות... אבל נאלצתי בעקבות זה, כמה וויכוחים והמון חילוקי דעות עם אחותי הגדולה לעבור...
עברתי לעיר לא רחוקה בתקווה שהקשר יחזור... ככל שהזמן עובר אני מבינה ש... זה טיפה אבוד...
אז...
חזרתי לבשל, לעשות כלים ולנקות רצפות חחח ו... היום המשימה היא לעבור בשלום 2 כביסות...
זה לא ממש קל... אני לא מכירה את המכונה שיש בדירה ו... היות וזה שוויץ ו... מזג האויר תמיד גשום (כן, ברגע זה ממש יורד גשם בחוץ... סיוט) אז... אני מנסה לייבש את הכביסה איכשהו במייבש ש... שלא ממש משטף איתי פעולה... הבגדים שלי בפנים כבר שעתיים ובקושי יש סימן לייבוש כל שהוא... 
טוב, נו... אני רגילה להיות שלומפרית אבל זה עדיין מעצבן ומבאס... 
היום בערב מגיעה חברה עם בעלה... הם יעזרו לי לבנות את הרהיטים ש... שלבד אין מצב שאצליח לבנות ... 
אני מקווה שעד שהם יגיעו המייבש יחליט לייבש את הכביסה... חח...

בעיקרון בנתיים זהו... אני סתם מנסה איכשהו להעסיק את עצמי בדירה החדשה... זה לא קל ו... מתחיל להיות דיי משעמם...
רציתי להזמין את אחת האחייניות או את שתיהן לסוף שבוע אבל... נזכרתי ש... לא יהיה להן איפה לישון חחח... אז... פחות או יותר סבבה! 

ערב טוב כולם!
1 תגובות
היפנוזה וקוץ בה
03/03/2016 20:40
hopeless
הווה, שוויץ
כן, לא כתבתי כבר תקופה.... מצטערת, יש לי די הרבה על מה לחשוב....
אני כבר חודשיים עוד מעט בטיפול פסיכולוגי מלווה בהיפנוזה... הקטע של ההיפנוזה לא היה לגמרי מתוכנן... אבל...מסתבר ש...אני צריכה לשבת ולשכתב את העבר שלי...כן... זה מרגיש מוזר לגמרי....
הרבה מהזכרונות שלי עד גיל 8-9 לא בטוח נכונים... אמא שלי כנראה ... עשתה לי שטיפת מוח ואולי אפילו השתמשה בהיפנוזה כדי שאזכור דברים שלא קרו....
מישהו אכן פגע בי מינית כשהייתי קטנה אבל... כנראה לא מדובר באבא שלי... זה מבלבל... 
אני משתדלת להיות חזקה, זה לא תמיד קל... מעצבן אותי לפעמים לראות את זו שמטפלת בי נועצת בי מבט מוזרבסוף הטיפול ואומרת לי... צריך לעשות חתיכת סדר בכל הבלאגן שהכניסו לך לראש.... וכמה שבועות אחרי זה לשמוע ממני מה היא הצליחה לדוג לי מהזיכרון ו.... עד כמה החיים שחשבתי שחייתי הם בעצם לא מה שחשבתי.....
מסתבר שסבא וסבתא שלי לא קיימים בכלל.... ו... שחזרתי לשוויץ כמה פעמים עם אמא שלי....
אני לא זוכרת מזה הרבה... אני רק יכולה להאמין להיפנוטרפיסטית או איך שלא יקראו לזה בעיברית ו... לכמה שברי זכרונות שצצים פה ושם...
 זה דיי מטיש ומבלבל... אבל נו... אני רוצה לדעת את האמת... אני לא רוצה לחיות את החיים שאמא שלי כנראה רצתה שאזכור...לא!
אני מטיילת ומסתובבת כמה שיותר, זו שמטפלת בי אמרה לי שזה יעזור לי להזכר בדברים... 
זה עוזר, זה מבלבל 
זה כאילו שאני מגלה פתאום שנתנו לי להרכיב פאזל של חיים מסויימים ושחלק מהחתיכות לא אוטנטיות... 
עכיו שאני מחליפה אותם התמונה שונה....
המראה על אמא שלי מחריד.... אבא שלי חף מפשע.... הפשע היחיד שהוא עשה זה שהוא ידע מה אמא שלי מסוגלת לעשות אבל הוא לא הצליח לשחרר אותי ממנה....
חרא מצב.....
חוץ מזה.... 
אמא שלי שוחררה מהכלא..... גררר.... לא היה להם מספיק הוכחות אז היא יצאה ו... זכאית.... מחמת ספק אבל זכאית! חופשייה! לעזאזל!
זה מעצבן.... אבל התאוששתי מזה... אני לא יכולה לעשות כלום.... נופלים, קמים וממשיכים ללכת.... ככה זה 
לילה טוב חבר'ה 
3 תגובות
Killing
11/02/2016 14:35
hopeless
הווה, שוויץ, שירים
Yesterday I woke up
I knew I've made a choice.
Today when I woke up 
I think I don't longer hear his voice…

I think I kill him during the night
Or maybe (it happend) in the middle of the day…
How care…?!
Now I feel a big hole inside,
I see the blood on my hands
And I can smell it in the air.

I was carrying him in my heart, 
Sometimes he was on my arms.
When he was here, my heart always hurt
Now I think I can't feel any pain…

I killed the death with my own two hands,
We stopped living together,
It's the end…
When we'll meet again I'll be someone else,
Then I'll go with him 
Hand in hand…

I know, he left me with many scars,
All over my body and my heart.
But for killing him I don't have to live behind bars,
I just have to let the life into my heart…

I'm no longer the prisoner of the death,
I'm the prisoner of life…

היי... 
אני מתארת לעצמי שיש כמה טעויות XD 
אשמח לתגובות ובמיוחד תיקונים ;) 
תודה!

0 תגובות
4 פברואר
07/02/2016 15:30
hopeless
הווה, שוויץ, יומן
שבוע מבאס אחו שרמוטה... 
יום שלישי שעבר הודיעו לי שאמא שלי השתחררה מהכלא ... זכאית.... היה להם חוסר בעובדות נגדה... כטילו שאני לא עובדה מספיק חזקה... עובדה שחיה, סליחה, שורדת כבר 18שנים ...
לא משנה... זה עיצבן אותי מוות אבל...לא נורא... אני אתן לשכל שלי לקחת פיקוד... היאנלא יכולה ... בעיקרון... להיכנס לשוויץ... בעיקרון... אבל... אם היא באמת רוצה... היא יכולה להחכנס דרך הtgv  ... טני יודעת את זה ו... היא זו שלימדה אותי את השיטה ... אז... יש סיכוי שהיא תכנס ואף אחד לא ישים לב.... ואניניודעת שהיא מספיק מטומטמת ... או חכמה כדי לעשות את זה...
קיצר, זה רק תחילת השבוע....
ביום שבת בבוקר הלכתי לקורס איגרוף... אחותי רשמה אותי ו... אני שיא הלא סבבה עם זה... זה מעצבן אותי יותר מכל דבר אחר...
שבת בירב הלכתי להצגה ו...  אבא שלי היה שם... 
איזה יופי..... בידיוק מה שהיה חסר לי... 
ביום שני הייתי כמעט שעה ברווחה... אלוקים יודע עד כמה לא היה בא לי על זה... נו... זה היה מועיל אבל לא כיף בכל זאת... 
יום שלישי הייתי אמורה ללכת למקהלה ו... ביטלתי... אחותי לא הייתה סופר מבסוטה מהרעיון... אבל נו.... 
ו... יום רביעי סוף סוף הפסיכולוגית... הגעתי בחרא מצב אבל היה בסדר... פגישה הבאה יום שני הבא... יהיה בסדר
....ו... היות וחתכתי..... היא בקשה להתקשר כשמשהו לא בסדר... אני מכירה טוב מידי את הבקשה הזו... זה יעזור באמת הפעם? אני כבר לא ממש מאמינה...למרות שאני יודעת שאנח צריכה להאמין... לא משנה...שוב המלחמה המעצבנת בין ההיגיון לרגשות... כרגיל...
נראה ליחוץ מזה שעליתי על הבעיה העיקרית שלי.... אני תמיד בשליטה.... אני לא יודעת מי אני כי... אני תמיד מנסה לרצות אחרים... אז... אני המראה של האחרים ו... אין לי מושג מי אני באמת...
די חרא מצב.... אני יודעת שאני לא היחידה במצב הזה אבל זה מבאס בכל זאת...
אה! וכמעט שכחתי את האפיזודה ההזויה שח הבוקר.... קיבלתי מחזור... והיות ואני מקבלת את הדבר הדפוק הזה אחת לכמה חודשים אז... זה לא היה צפוי... ו... כשקמתי מהמיטה קלטתי את הכתם האדום במקום בו ישבתי..... נו... לפחות הייתי בבית אבל זה היה הזוי לבוא לאחותי... ”היי... תקשיבי המחזור שלי לא סדיר והיום... קיצר יש לך כביסה נוספת לעשות כי יש כתם אדום על הסדין שלי...” .
אחותי הייתה עם זה סבבה אבל זה מביך בכל זאת... נו... זה עוד יעבור... מקסימום בעוד שבוע... 
החורף כאן חזר... שוב יורד שלג... לפחות אצלנו... ככה זה לגור בהרים... אתמול זה היה הזוי... כשעליתי לאוטובוס בתחנה לייד הבית הייתי קפואה כי היתה ממש סופת לגים מלחיצה מסביב... כשירדתי לרכבת זה כבר היה אזור בו השלג ירד בצורה סבירה ולא היה רוח וכשהגעתי לפסיכולוגית, 1000 מטר נמוך יותר מהבית של אחותי... אפילו לא היה זכר לשלג... הייתי לבושהנעם מיליון שכבות ושם מזג האויר היה סבבה... מזג אויר הזוי....
2 תגובות
חרא ערב....
08/01/2016 22:26
hopeless
הווה, שוויץ
חרא יום ודי חרא מצב.....
בבוקר אחותי רשמה אותי ללימודי גרמנית רציניים... לא בא לי... לא משנה.. למי אכפת... 

הצהריים היה סביר ובאחר צהריים היא לקחה את האחיינית הקטנה שלי לפעילות. חשבתי לבוא אבל כנראה שלאחותי פשוט לא היה בא לראות אותי עוד אז היא התחמקה והלכה....
בשבע בערב אחותי שולחת לי הודעה לחמם את התנור. אני לא מכירה את התנורים כאן בשוויץ עדיין אז אחרי רבע שעה כשאני קמה לראות אם הכל בסדר אני קולטת שכל הבית עשן.... אופס... 
פתחתח חלונות עצרתי את התנור ו... אחותי מגיעה... היא לא אומרת לי כלום אבל.. אני מבינה שהיא לא מרוצה... כן... אפילו תנור לא ידעתי לחמם לך.... 
באמצע הארוחה חשבתי שהעסק עם התנור נשכח, מסתבר שלא ... צצה לה פתאום השאלה "איך לא שמת לב?" *אנחה* ... 
אני מנסה להסביר שהייתי בחדר וש... אין לי חוש ריח כבר שנים... אחותי עושה פרצוף וכולם חוזרים לצלחות ... יופי.. ערב מוצלח...

לפני כמה דקות אחיינית שלי באה בשאלה שהיא שואלת כל ערב עם קול של ילדה בת 5 אפילו שהיא בת 8 "רוצה לשחק איתייייי?" . אני עם התשובה הניצחית "אני רוצה אבל לא בערב, בערב אני עייפה והולכת לישון, מצטערת. אבל מתי שתירצי בצהריים...". האחיינית עושה פרצופים והולכת לעשות פוזות בקצה השני של הספה . אמא שלה , אחותי אומרת לה להפסיק ו... אני עושה את הטעות של הנשפט "זה בסדר אני לא מתרגשת מזה זה כל ערב ככה". ציפיתי להכל חוץ מהתגובה של אחותי לאחיינית... "אם את ממשיכה אני אאלץ להאמין שמה שמוריה אומרת נכון...."
תודה!
אז אני שקרנית! אה! 
העיקר אחותי הולכת כל פעם לשון מוקדם ואני תקועה עם ילדה בת 8 עם פוזות מכאן ועד ההודעה החדשה ושאלות דפוקות בסגנון של "אז אולי חא תשחקי איתי אבל תעשי לי מסאג' " או "אז אם לא מסאג' ולא משחק תראי איתי קצת מהסרט..." . מה לא ברור לילדה הזו שאני הולכת לישון! שתינו עוד באותו חדר! אז כשהיא גומרת לראות את הסרט שמותר לה לראות כל ערב היא עוד נכנסת לחדר שלנו בצהלות "ערב טווווווב!" 
אוף אוף אוף אוף! 
קשה לי להירדם גם ככה אז עכשיו גם אם אני נרדמת מישהו מעיר אותי בצהלות ואחר כך היא משחקת עוד לייד המיטה שלה במשך שעה עם הברביות המטופשות שלה ואני צריכה לשמוע את כל הדו-שיח שהיא עושה עם הברביות האלו!
חרא ערב! 
ו... עוד חצי שעה אחיינית שלי צוהלת בחדר אז... אני אבדוק אם אני מספיקה לפחות לעצום עיין חצי שעה...
5 תגובות
7 ינואר
07/01/2016 18:08
hopeless
הווה, שוויץ, יומן

יום נוסף בחיים שלי...

היום אני באורב. בנתיים שותה משהו ו.... אחר כך אני צריכה להעביר מסמכים לרווחה ו.... לטייל קצת.

יש מהגרים מסוריה בכפר לייד. הכפריים עוזרים להם, אני שוקלת לעזור גם כן. רמת האנגלית שלי לא רעה ו... אני רוצה לעזור למישהו...

קצת נמאס לי להעזר...

נחייה ונראה ... אבל לי יש בנתיים מוטיבציה לזה...

9:57

בית קפה אחר... בחוץ יורד יותר מידי גשם אני לא יכולה סתם להסתובב, אחרת בסוף אהיה סחוטה... אז... בית קפה פנוי, להזמין שוקו ו... לחכות שאחותי תגמור לעבור בסבלנות...

0 תגובות
עיצות חסרות משמעות בשבילי...
05/01/2016 22:56
hopeless
הווה, שוויץ
מישהו פעם שאל אותי מאין באתי?
התשובה הראשונה שעלתה בראשי הייתה "מהגיהינום"
אבל... לא עניתי דבר, 
לדבר זה סתם מיותר...

פעם מישהו שאל אותי לאן אני הולכת?
חשבתי מייד "לקראת המוות שלי"
אבל שתקתי...
שיחשבו שהבנתי..

אמרו לי
שאני אמורה לדעת מה חשוב בחיים שלי.
הם לא הבינו
שזו השאלה שעולה לי כל בוקר מחדש...
אמרו לי
שאני צריכה לתת חשיבות לחיים שלי.
הם לא הבינו
שאני כבר בן אדם מוטש...

2 תגובות
עצמאות
03/01/2016 20:35
hopeless
הווה, שוויץ
אני מבולבלת מוות....דברים סביבי משתנים בצורה לא נעימה....
אני מרגישה שאחותי דוחקת אותי לאט לאט הצידה... היא אומרת שאין לי מספיק מוטיבציה, שאני לא התנתקתי עדיין מישראל... 
אני מתה לחזור לארץ אבל יודעת שזה לא יעזור לי בכלום... כאן יש לי תקווה ללימודים לפחות וכנראה גם להמשך רק ש... אני טובעת בארץ הזו.... אני לא מכירה כלום אף על פי שזו הארץ בה נולדתי... זה קשה... נולדתי שוויצרית והינה אני חוזרת לכאן ו...הכל זר לי... אני אבודה... לגמרי....
בלי אחותי אני אטבע כאן אבל מה שרציתי זה אצמעות... עצמאות שאף 0עם לא תיהיה לי כנראה.... 
אולי אם אבקש דירה ואמצא את עצמי בים הזה אז לא תיהיה לי ברירה ואלמד לשחות? ומה אם אטבע...? 
אני מבולבלת.... 
אני גרה עם אחותי... משהו שהוא פחות או יותר משפחה אבל... אני כרגיל לא חלק מכלום...
היא יצאה עם אחיינית שלי הקטנה לעזור למישהי במושב... רציתי לבוא רק לא זכרתי את זה... הן פשוט הלכו... הייתי באמצע סרט אבל... יש לי את ההרגשה הזו שהיא תוקעת אותי מול סרטים כי ככה בנתיים היא הולכת וחוזרת ואני נשארת לייד המסך עם האחיינית הגדולה... 
אתמול היו אורחים. הם רצו לצאת לסיבובעם הכלבים... היא אמרה שאי אפשר כי הם אכלו. אחרי שהאורחים הלכו היא בקשה שאעזור במשהו ויצאה עם הכלבים.... אחר כך היא האכילה אותם... למה היא שיקרה?
היום היא אמרה שיש מקום ברכב רק לאחד, או לי או לאחיינית.... זה היה אמיתי? או שאחותי פשוט ידעה שאוותר לאחיינית.... ושאשב בשקט מול סרט שהיא תדליק.... 
אני מרגישה שהסרטים שהיא שמה לי ולאחיינית הגדולה זה לא רק כדי שנהנה... זה כדי שלא נצטרף, שלא נפריע... 
מוזר לי, כואב לי... אולי אמצא דירה ואבדוק אם אני יודעת לשחות....
0 תגובות
התקדמות לא קלה
18/12/2015 20:14
hopeless
הווה, שוויץ, יומן
6:24
היום לפי התכנון אני עוברת סטאז’. הכפר לא רחוק, למזלי, אבל זה בכל זאת שעה וחצי נסיעה... 
זה בסדר. אני רק באוטובוס דיי עמוס ו... עם גבר מתיישב ליידי אני נראה לי פשוט מתה על המקום...
לא נורא... אני מקווה שיהיה נחמד שם... לא בא לי להשתעמם אבל לא בא לי לצאת דפוקה...
חצי מזל... התיישבה ליידי אישה.... יהיה טוב היום;)

12:51
אני שונאת מתבגרים....
ת‘אמת אני כבר דיי מתה לעוף... נחמדהכאן אבל.... טוב לי יותר לבד או בבית....
טוב, נו, למה ציפיתי.... אני לא מכירה אף אחד, לא מתקשרת ו... עם המזל שלי הפכתי תוך 5 דקות , לפי החלטת מנהל המקום, לראש קבוצה....
אז אני אמורה לתפוס פיקוד ולשים לב לשעון וזה עם אנשים, סליחה, מתבגרים שאני בכלל לא מכירה...
באסה....
טוב, נותרו עוד 2 שיעורים... אני אהיה בסדר. בכל אופן אשתדל.... אין לי כל כך ברירה ו... אם אלמד כאן אז... אני בסוף אמצא עם מי לתקשר... ברור.... 

19:10
טוב...אני שמחה שהיום  זה עבר. הסטאג' הזה קידם אותי בשביל מציאת לימודים שנה הבאה אבל... זה היה סוםר מטיש...
בחזור היה כבר ליחה והתבלבלתי באוטובוסים... מצאתי את עצמי קצת תקועה... למזלי אחותי בסוף באה לדוג אותי מהמקום אליו נחתתי חחח... הזוי אבל... אמיתי... 
יאללה עכשיו חופק על הראישון לינואר... נשאר לי רק לשרוד עם האחיינית האיפראקטיבית שלי. אני חולה עלייה אבל היא מעייפת פחד... יהיה בסדר!

0 תגובות
יום עמוס...
14/12/2015 23:04
hopeless
הווה, שוויץ
היום המשימה שלי הייתה להגיע לרווחה, כאן בשוויץ ו... להציג את עצמי וכל זה כדי שיוכלו לעזור...
אשכרה ישבתי שעתיים לענות לשאלות של 2 עו"סיות....
מעייף מוות...
ובצהריים ישבתי למלא מיליון מסמכים...
אנימקווה שזה ישתלם לי...זה הוציא ממני המון אנרגיות ו... הערב חזרו הפלאשבאקים... 
אם הם לא יעזרו לי קצת כספית זה יהיה סתם מהלך מטיש ודפוק ו... ת'אמת כבר דיי נמאס לי להידפק...
סך הכל שיעזרו קצת... זה לא כאילו ביקשתי מהם מגורים והכל... רק למחייה...
יהיה טוב...
לפחות מחר היום פנוי יותר... 
מחר יש לי רק ללמוד אוצר מילים בגרמנית גרררר... 
יש ימים בהם אני מתה לחזור לארץ כבר... אבל זה לא יעזור ... עדיף שאסתום כאן שנתיים וככה אחזור עם מקצוע נורמאלי ואולי עתיד... 
0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ליצירת קשר או למעקב
•  mirav1226@gmailcom
•  אינסטגרם - mirav1226
פעם והיום.....

פעם הייתי מאושרת.....פעם.....
פעם הייתי ילדה רגילה, כמו כולם.....פעם...
עכשיו מה אני?
סתם אחת שמציגה שהכל בסדר...
סתם אחת שהייתה ואיננה עוד...

(התמונה היא שלי, בתקופה בה גרתי עם אבי...לפני הכל...)